מאמרי אורח

כיצד לבחור עורך דין ?

יש הצפה של שוק עורכי הדין בישראל. יש למקצוע הילה של כבוד ושכר טוב ומצד שני נפתחו הרבה מכללות ומקומות אשר מציעות לימודים בתנאי קבלה נמוכים. הרבה צעירים מתפתים ללכת וללמוד את התחום בשביל לגלות אחרי שנות לימודים רבות שאין ממש עבודה ומשכורות טובות.

דבר ראשון אתם חייבים להבין שבעריכת דין יש התמחויות ולא כל עורך דין מתאים לכל מקרה. התמחות זה עניין מאוד חשוב אצל עורכי דין, הם מקדישים שנים להתמחות בתחום מסויים, בחוקים המיוחדים שלו ובדינים החשובים. לכן, כשאתם רוצים למצוא עורך דין חשוב שתקחו משרד אשר מתמחה ומנוסה בסוג התביעות שלכם.

תוכלו להתחיל בחיפוש פשוט בגוגל אחרי מה שאתם צרכים, עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית, עורכי דין בתחומי המשפחה או הרכוש ועוד. עשו סיבוב באתר וראו עד כמה הוא מרשים אותכם ורלוונטי למה שאתם צרכים.

אתרים רבים מציעים מאמרים מקצועיים או שאלות ותשובות מקצועיים בתחום. אתם יכולים לראות פה דוגמא למידע מקצועי בתחום הרשלנות הרפואית.

אחרי שתמצאו בחרו כמה שמות של חברות או עורכי דין אשר האתר שלהם והניסיון שלהם הרשימו אותכם.

בשלב השני עשו חיפוש מיוחד על עורכי הדין או המשרדים האלו. בדקו אם הם הובילו מקרים חשובים או שיש עליהם תלונות בפורומים שונים. גם אם אין להם נוכחות בכלל באינטרנט זה צריך להדליק נורה, עורכי דין מנוסים חייבים להיות מוזכרים במסמכים שונים ובמקרים אשר פורסמו באינטרנט.

יש המון עורכי דין בארץ אך כשזה מגיע למשפט חשוב אשר יכול להשפיע על החיים שלכם עדיף ללכת על החברה הכי מקצועית ולא הכי זולה או הכי להוטה לקבל את התיק שלכם. בסופו של דבר תביעה עלולה להשתבש ולקחת זמן רב מכם ולכן חשוב שתדעו שאתם בידים טובות ומנוסות.

מכוון שיש המון עורכי דין בארץ קשה מאוד לבחור עורך דין איכותי כשצריך אחד. אם כל מה שאתם מחפשים זה נוטריון ברמת אביב אז המחירים קבועים והתוצאה קבועה, עליכם למצוא נוטריון באזור שלכם וללכת להחתים את המסמכים הנכונים. זה סיפור שיכול לקחת אפילו כמה דקות ואין צורך במחקר רציני קודם, רק למצוא מי קרוב ואם הם פנויים.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים וזכויות המטופל

מאת: עו"ד שרית אמסלם, צוות אתר הפורומים המשפטיים LawForums.co.il

מבוא: רבים מקוראי המאמר וודאי נתקפו פעם זו או אחרת בכאבי שיניים שהצריכו ביקור במרפאת השיניים הקרובה לביתכם. אלו מכם שלאו, והתמזל מזלם, נראה שמרפאות השיניים אינן זרות להם, שכן מומלץ בפי כל לבצע בדיקות תקופתיות. כך או כך, דומה כי ביקור אצל רופא השיניים עלול לגרור עימו לעיתים גם נזק בעקבות טיפול רשלני. במאמר ננסה להבהיר מהו בדיוק טיפול שיניים רשלני, וננסה לקבץ המלצות שתסייענה לכם לעמוד על זכויותיכם.

יום עבודה עמוס, רגע לפני היציאה מהבית ולפתע כאב חד מפלח את החניכיים שלכם. אתם נמצאים בדרך לטיול שמזה זמן ניסיתם לארגן עם החברים, מנשנשים בדרך מזון מהיר, ולפתע אותו כאב שיניים שתוקף אתכם מידי פעם אך נמנעתם מללכת לרופא (זוכרים אותו?), חוזר ובמלוא הדרו כאילו מבקש להזכיר לכם, שהוא לא הולך לשום מקום. חלק מכם וודאי הבליח חיוך, בבחינת "היו במקום הזה". ברי, כי בריאות הפה והשיניים היא סוגיה חשובה, ואין מנוס מלבקר את רופא השיניים ולהיעזר בשירותיו. אך מדוע לא פעם מטופלים מדירים רגלם ממרפאתו של הרופא, למרות הכאב הטורדני בשן?

פחד מטיפול שיניים או פחד מטיפול שיניים רשלני?

העובדה כי טיפול שיניים במרפאה והחשש הנלווה אליו הפך למושא לבדיחות כבר שגורה בפי כל. וסליחה על משחק המילים.

אך מנין מגיע החשש הזה? מחקרים מצביעים כי לעיתים התדמית של תחום רפואת השיניים, ההתעסקות בתוככי הפה של המטופל בלא הותרת אופציה לזה האחרון להשמיע קולו בעת הטיפול, כמו גם החשש מנזק בעקבות טיפול שיניים רשלני, כולם מתערבבים בקלחת אחת.

ראשית ניגש לבחון מהי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. מצויידים בהבנה זו ננסה לאחר מכן לקבץ מענה לשאלה כיצד ניתן למזער את החשש מטיפול שיניים רשלני באמצעות הניסיון למזער את הרשלנות לכשעצמה. כאן נסקור את חובות המטפל וזכויות המטופל, שעשוי להיות בהן לסייע במיזעור הנזק או הסיכון לרשלנות רפואית בטיפול השיניים.

אציין, כי המאמר מוגש כאן באדיבות פורום רשלנות רפואית ב-LawForums.

מהי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

טיפול שיניים רשלני הוא טיפול שנסיבותיו מגבשות את עוולת הרשלנות הרפואית. ניתן לומר כי התנאים העיקריים לעוולה זו הינם:

• הפרתן של חובת זהירות מושגית (קיומה מתגבש ברגע בו אתם נותנים הסכמתכם על טיפול השיניים. במידה ולא נתתם הסכמתכם אך נתעורר הצורך במתן טיפול במהלך הרדמה מלאה, קמה גם כאן חובה זו) וחובת זהירות קונקרטית (העשויה להתגבש כבר בתחילת הטיפול).

בהקשר זה נציין כי על הרופא לתת בידכם הסבר על מהות הטיפול, על הסיכויים ועל הסיכונים שבו. אילו אפשרויות יש בידיכם. ביצוע של פעולות כמו צילומי שיניים בטרם הטיפול כשיש צורך, גם הוא חוסה תחת סוגיה זו.

• האם קיים נזק? מהו הנזק ומהו גובהו?

• האם ישנו קשר סיבתי בין הנזק לבין ההפרה של החובות לעיל? במילים אחרות, האם הנזק נגרם כתוצאה מהפרת החובה?

האם בהתנהלותו פעל הגורם המטפל בהתאם למיומנויות הנדרשות והמצופות ממטפל סביר באותן הנסיבות, ובהתאם לסטנדרט הנהוג בתחום רפואת השיניים?

אלו הם בעיקרם היסודות המגבשים עוולת רשלנות רפואית, ומשכך עשויים להפוך טיפול שיניים לטיפול שיניים רשלני, שייתכן ויהא בו לזכות בפיצוי.

מהן זכויותיכם ואילו כלים יכולים למזער סיכון לטיפול שיניים רשלני?

החשש מפני טיפול שיניים רשלני, עשוי לקבל נקודת מבט שונה, משנוכחים לדעת כי ניתן לנסות למזער את הסיכון לרשלנות רפואית בטיפולי שיניים ואולי אף למונעה. בהקשר זה מן הראוי לציין את הסוגיות הבאות ככלים למיזעור סיכון לרשלנות רפואית, בד בבד נציין גם זכויות העומדות לכן כמטופלים:

• הסכמה מדעת הגורם המטפל מחוייב למסור לכם המטופלים מידע על המצב הרפואי שלכם, כמו גם מחוייב הוא במתן הסבר על חלופות לטיפול. עימדו על כך שהרופא לא יחסוך הסבר על כך או כך, לאחר שנתן בידיכם הסבר על האבחנה הרפואית. כמו כן עימדו על הסבר מצידו על הסיכונים הטמונים בטיפול, ומהם הסיכויים לעומתם. זו זכותכם, וחובתו מנגד. הפרה של חובה זו עלולה לעלות כדי פגיעה באוטונומיה.

• במידה ובעקבות הטיפול סובל המטופל ממה שמהווה את אחד הסיכונים, ברם המטפל הסביר הדבר למטופל שהיה מודע לכך ונתן את הסכמתו, הרי שבהיעדר רשלנות של הגורם המטפל- נראה כי יפחתו סיכויי תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, על אף הנזק. מכאן, כי לא כל נזק מכשיר עילה לתביעה ברשלנות רפואית. נראה כי כאן יוכל עורך דין לסייע בידכם להבחין בין כך או כך.

• על הרופא לבצע תיעוד של הטיפול והמהלך הרפואי ובנוסף, עליו לשמור את המסמכים בארכיב מקצועי כדי שיוכל לשלוף החומר המתועד במקרה של תביעה, שכן בלא רשומה נאותה, ייתכן כי יהיה ממש בבקשת התובע בבית המשפט, להפוך את נטל ההוכחה המוטל ברגיל על כתפי התובע בהוכחת תביעתו לרשלנות רפואית. היאז, עשוי הנטל לעבור לכתפיו של הגורם המטפל. הקפדה על תיעוד הטיפול הרפואי עשויה להפחית את הסיכון לכך. כמו כן, תיעוד בצד הסבר הניתן למטופל עשוי לסייע במילוי קבלת ההסכמה מדעת.

לסיום

רבים מכם וודאי נתקפו פעם זו או אחרת בכאבי שיניים שהצריכו ביקור במרפאת השיניים הקרובה לביתכם. דומה כי לביקור אצל רופא השיניים נלווה לעיתים חשש גם מנזק בעקבות טיפול רשלני. עמידה על זכויותיכם ועל חובותיו של הגורם המטפל כלפיכם, עשוי להיות בה למזער את הסיכון לטיפול רשלני ומאידך גם למזער את החשש מטיפול השיניים.

נוטריון מתחת לבית

אני אישית ממש שונאת להתעסק עם בירוקרטיה, אני רק שומעת בקשה של ארגון ממשלתי לשלוח לו טופס ואני נכנסת לפאניקה.

כאשר ביקשו ממני להשיג אישור נוטריון על מסמך אישי חשוב ממש התחלתי לדאוג. פחדתי שאני נכנסת למלכודת של סחבת נוראית והוצאות כבדות למול עורכי דין.

לשמחתי גיליתי שלהשיג אישור נוטריון זה ממש כלום! שתי דקות חיפוש ומצאתי נוטריון ממש ליד הבית, מכוון שאני גרה ברמת אביב חיפשת נוטריון ברמת אביב. מצאתי משרד עורכי דין שמציע שירותי נוטריון במרחק כמה דקות הליכה מהבית. קבעתי אצלהם וקפצתי עם המסמכים ותוך כמה דקות סיימתי! מסתבר שיש עלות קבוע בחוק על אישורים של נוטריון כמו יפוי כח נוטריוני כך שאין צורך להשוואת מחירים ולבדוק מקומות.

רק צריך למצוא מקום קרוב אליכם, וללכת להשיג את האישורים והחתימה הנדרשים מהנוטריון וזהו!

תביעות בעקבות ניתוחי לייזר להסרת משקפיים

במאמר זה נעסוק בניתוחי לייזר לשיפור הראייה תוך בחינת עילות תביעה אפשריות בעקבות ניתוח אשר גרם לנזק או שלא השיג את התוצאה המקווה. נבחן אימתי נתוחים אלו עשויים להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית ונעמוד על סכומי הפיצוי הנפסקים בפסיקה במקרים מסוג זה.

ניתוח לייזר לשיפור הראייה הינו ניתוח אלקטיבי (מתוכנן) למטרות קוסמטיקה. ניתוח מסוג זה, מטבע הדברים, אינו ניתוח מציל חיים אלא מדובר בניתוח שנועד לספק למנותח אורח חיים משופר, ללא משקפי ראייה או עדשות.

כמו כל ניתוח גם נתוח לייזר להסרת משקפיים טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים בינהם עכירות בקרנית, רגישות לאור, הופעת צילינדר (אסטיגמציה), אקטזיה (עיוות הקרנית), ירידה בחדות הראייה, עליית לחץ תוך עיני, צניחת עפעפיים, עיוורון ואף צורך לבצע ניתוחים חוזרים. ישנם סיכונים נדירים יותר ונדירים פחות כאשר עם התקדמות המחקר מתגלים סיכונים נוספים. מאחר שהניתוח מבוצע רק בשני העשורים האחרונים אזי תוצאות הניתוח לטווח הארוך יותר אינן ידועות ומתבררות עם הזמן. המנותח חייב להיות מודע לכך שהידע הקיים הינו מוגבל, כמו כן יש להסביר למנותח מה התועלת הצפויה ואת מידת חדשנותו של הניתוח.

מתעוררת השאלה האם כל אימת שתוצאת הניתוח אינה משביעת רצון ישנה עילה לתביעה כנגד המנתח? התשובה לכך שלילית. מבין המקרים בהם מתברר נזק יש לבחון אם קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית. הבדיקה נעשית ביחס לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא בדיקת שלב ההיערכות בטרם הניתוח ובדיקת התאמת המטופל לניתוח (למשל האם במצבו של המנתוח היתה התווית נגד שבנוכחותה אסור היה לנתחו, האם טרם הניתוח נערכו הבדיקות המקובלות, האם נאסף מלוא המידע החיוני לצורך קבלת ההחלטה האם המנותח הספציפי הינו מנותח מתאים מבחינת מבנה הקרנית שלו לנתוח מהסוג הנדון).  השלב השני הוא בדיקת שלב הניתוח עצמו- האם בוצע כמקובל, האם נשמרו תנאי הסטריליזציה המקובלים. והשלב השלישי הוא בדיקת הטיפול לאחר הניתוח ו/או בסיבוכים שנוצרו. בכל אחד משלושת השלבים האמורים יכול שתהיה סטיה מסטנדרט הטיפול הסביר שמשמעותה- רשלנות. אם רשלנות זו גם גרמה לנזק אזי בהתחלט ישנה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

כידוע, הנתוח מבוצע בשיטות שונות, כל אחת וסיכוניה, חלק מהשיטות כרוכות בדיקוק הקרנית דבר שעשוי להחלישה. לעיתים נדרשים ניתוחי תיקון, שגם הם כרוכים בדיקוק נוסף של הקרנית, ובסופו של דבר עלול המנותח למצוא עצמו במצב גרוע מהמצב בו היה כשניגש לניתוח האמור.

בפסיקת בתי המשפט נקבע עוד בשנת 1999 (פס"ד דעקה) כי פגיעה באוטונומיה מוכרת בעילה לתביעה, הכוונה למטופל שבוצע בו ניתוח (או כל טיפול אחר) או התקבלה החלטה טיפולית בנוגע אליו שלא בידיעתו/ שלא בהסכמתו. עילה זו מהווה עילה מרכזית בתביעות בגין ניתוחי לייזר, וזו רלבנטית במצבים כמו אי החתמת מטופל על טופסי הסכמה ואי ידוע המטופל על סיכונים וסיבוכים אפשריים. עילה זו צברה תאוצה גם בניתוחים קוסמטיים שונים כמו ניתוח לשיפור הראייה ומזכה את התובעים בפיצויים בגובה 100,000 ₪ ויותר.  למשל בפס"ד קופליס דב נ' ד"ר מרמור פסק בימ"ש השלום פיצוי בסך 100,000 ₪  בעבור פגיעה באוטונומיה על כך שהמטופל לא קיבל הסבר מלא מן הרופא. ביהמ"ש המחוזי הגדיל את הפיצוי וקבע שאילו המטופל היה מקבל הסבר מלא הוא היה מסרב לעבור את הנתוח והיו נחסכות ממנו תוצאות הניתוח ולכן על הרופא לפצות את המנותח לא רק בעבור הפגיעה באוטונומיה אלא גם בעבור תוצאות הניתוח (כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ונסיעות), סה"כ הפיצוי הוגדל ל- 215,000 ₪ במקום 100,000 ₪.

בשנים האחרונות הודגשה יותר ויותר בפסיקה חובת הגילוי המוגברת בפרט בניתוחים אלקטיביים כגון ניתוח הלייזר לתיקון הראייה. בע"א 9817/02 נחום וינשטיין נ' ד"ר ברגמן פסק ביהמ"ש העליון סך 150,000 ₪ על פגיעה באוטונומיה למנותח שלא הסבירו לו שמדובר בניתוח חדשני ולא התריעו בפניו על חשש לעכירות בקרנית (2005). גם בע"א 1997/10 עמית צורף נ' מיישר-מרכז לייז לשיפור הראייה בע"מ (2010) נפסקו 150,000 שקלים בעבור פגיעה באוטונומיה על כך שלא הוסברו למנותח הסיכונים הכרוכים בניתוח, ובפועל נוצר צילינדר בשתי עיניו וכן התפתח קרטוקונוס- עיוות בצורת הקרנית ובאחידות קמירותה.

זאת ועוד, בע"א 1499/09 רוני פרץ נ' רואים 6/6 (2009) התקבלה תביעתו של חולה שנותח חרף חוסר התאמתו לניתוח. באותו ענין הודגש כי חתימה על טפסי מידע והסבר כלליים אינה בהכרח מספיקה ויש לציין את הסיכונים (גם הנדירים) בהתאם למצבו הספציפי של אותו מטופל וזאת על מנת לעמוד בחובת הגילוי. גם הש' כהן בפ"ד רונית רמלר נ פרופ' לזר (2011) קובע כי כאשר ישנו סיכון נדיר (גם בטיפול חדשני) המוכר כבר בספרות יש לציינו במפורש בטופס ההסכמה.

ראינו כי, במצבים של מתן מידע חסר לגבי סיכונים אפשריים בניתוח, ובמיוחד ניתוח חדשני, קמה עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה (להבדיל מפיצוי בעבור הנזק הגופני שנגרם), ואולם כאשר ביהמ"ש משתכנע כי אילו ניתן הסבר מלא המנותח היה מסרב לעבור הנתוח שאז הפיצוי שנפסק בא לכסות את כל ההפסדים הנובעים מנזק הגוף.

גישת הפסיקה היא לחובת גילוי רחבה למטופל. להחתמת המטופל על טופס הסכמה שלא ביום הניתוח על שולחן הניתוחים, אלא מבעוד מועד לאחר שקרא וקיבל מלוא ההסברים, בתי המשפט גם אינם מסתפקים במתן הסבר על הסיכונים השכיחים ודורשים רף גילוי רחב יותר בנתוחים מסוג זה, הסבר הכולל גם  סיכון נדיר. כמו כן בתי המשפא מצפים כי הרופא יתעדכן בספרות הרפואית, ובכל הסיכונים הידועים לאותה עת.

מאמר זה משקף את רוח הפסיקה נכון למועד כתיבתו (דצמבר 2012).

המאמר נכתב על ידי עורכת דין איילת סבג.

לייעוץ משפטי בנושאי רשלנות רפואית ונושאים נוספים.

          לקריאה נוספת בנושא נוטריון רמת אביב

איך עורך דין פלילי יכול לעזור כאשר יש צו חיפוש?

הוטל נגדך צו חיפוש? לדידך, אין חשד שמצדיק את הוצאתו של צו החיפוש ואתה בכלל לא בטוח שצו חוקי, מאחר שהטופס שהראה לך השוטר נראה די מפוקפק? שמור על חירותך ופנה לעורך דין פלילי בהקדם.

כיצד יכול עורך דין פלילי לסייע כאשר יש נגדך צו חיפוש? על כך במאמר זה.

על האופן שבו יכול עורך דין פלילי לסייע לך אם הוצא נגדך צו חיפוש

צו חיפוש הוא טופס שמאפשר לשוטר או חוקר המייצג את המדינה להיכנס לבית, לבית עסק ולכל מקום אחר על מנת לחפש ראיות שיכולות להרשיע אדם כשלהוא בביצוע עבירה.
למרות שהחוק מגדיר את סמכויות החיפוש שעומדות לרשות המשטרה בחפציו, על גופו או בביתו של אדם, במקרים רבים, כאשר מדובר בחיפוש משטרתי, הגבולות בין "מותר" ל"אסור" מטשטשים.
לכן, רצוי שהאזרח יכיר את הזכויות העומדות לו על-פי חוק ויפנה לעורך דין פלילי כדי לקבל הכוונה בתחום זה ועל מנת לדעת כיצד לפעול. בנוסף לכך, קורה שבית המשפט ממהר לאשר הוצאת צו חיפוש על-פי בקשת המשטרה, גם כאשר לא הוצגו בפניו ראיות חותכות ומספקות המעידות על קיומו של חשד סביר המצדיק את הוצאת צו החיפוש כנגד הנאשם. על מנת שלא לאפשר לבית המשפט לפגוע בחירותו של אדם, בין אם עבר את העבירה שבגינה הוא מואשם ובין אם לא, רצוי לפנות לעורך דין פלילי שיוכל לייצג את הנאשם כראוי ולפעול למען התוצאות המיטביות עבורו. יש לציין, כי קיימים מקרים בהם נעשה חיפוש משטרתי על גופו או בביתו של אדם, מבלי שיומצא צו באישור בית משפט המאפשר לעשות זאת. חיפוש כזה יכול להתקיים רק במקרים ספציפיים, כאשר האדם עצמו יכול לבחור להתנגד לחיפוש.

מחיקת רישום פלילי- גם בתחום זה יכול עורך דין פלילי לסייע

במידה ומי שנגדו הוצא צו החיפוש יובא לדין ובית המשפט ימצא אותו זכאי או יחליט מסיבה כזו או אחרת שלא להרשיעו, על אף שיימצא כי ביצע את העבירות המיוחסות לו, קיימים סיכויים גבוהים כי הרישום הפלילי שעומד לחובת הנאשם יימחק. מחיקת רישום פלילי למי שעומד לדין היא החלטה שתיעשה על-ידי בית המשפט והיא תלוייה במידה רבה בהתנהלותו של הנאשם מול שירות המבחן.
בהקשר זה, יכול עורך דין פלילי לסייע לנאשם ולהנחותו לגבי דרך ההתנהלות האולטימטיבית עבורו, שתגדיל את הסיכויים כי בית המשפט יאשר את מחיקת הרישום הפלילי.

כיצד לבחור עורך דין טוב

בחירת עורך דין חייבת להסתמך על פרמטרים חשובים ביותר, כמו למשל ניסיונו והצלחותיו. מאמר זה יעזור לכם "לשים את ידכם" על עורך דין שכבר הוכיח את עצמו ויכול לעזור לכם להשיג את מבוקשכם בצורה הטובה ביותר בהיבט המשפטי.

מסלולו של כל עורך דין

בחירת עורך דין חייבת להיעשות לאחר שוידאתם כי מדובר באדם אשר למד ארבע שנים, התמחה במשרד עורכי דין ועבר בהצלחה את כל הבחינות של לשכת עורכי הדין. רוב הסטודנטים למשפטים מחליטים על התחום בו הם מעוניינים להתמחות כבר בעת לימודיהם. בהתאם הם פונים אל משרד עורכי דין המומחה בתחום זה.

בתקופת ההתמחות המתלמד לומד כיצד החומר התיאורטי אותו הוא למד בא לידי ביטוי בצורה מעשית. בנוסף, הוא מכיר עורכי דין אשר עוסקים בתחום. סטודנטים אשר מתעניינים בכל הקשור אל בדיקת מקוריות חתימות ומסמכים ינסו להתקבל אל משרד עורך דין נוטריון, אלו אשר מעוניינים להתמחות בתחום הרשלנות הרפואית, ינסו להתקבל להתמחות באחד ממשרדי העורך דין המוכרים ביותר בתחום זה וכן הלאה.

עורך דין מתמחה אשר סיים את מסלול לימודיו כמצטיין דיקן או התבקש על ידי משרד עורכי דין מפורסם להשתלב בו לאחר סיום ההתמחות שלו, יכול גם כן להיות בחירה מצוינת לאחר שהוא צבר מעט ניסיון בתחום.

עורך דין באיזה תחום?

יש עורכי דין המומחים בתחום רשלנות רפואית, עורכי דין אחרים משמשים כנוטריונים, אחרים בתחום הפלילי וכאלו המומחים בתחום המסחרי. חשוב מאוד להגדיר מהי המטרה שלשמה אתם פונים אל עורך דין  ובהתאם יש לפנות אל עורכי דין המומחים בתחום הרלוונטי. אמנם ישנם עורכי דין כלליים אשר יגבו מכם פחות כסף, אך עורך דין מומחה יהיה בעל ידע מקיף יותר וקרוב לוודאי יכול להשיג עבורכם את התוצאות הטובות ביותר בתחום בו אתם זקוקים לו.

המלצות ופרסומים שונים

בעבר, עורכי דין לא יכלו לפרסם את עצמם ולכן המידע עליהם הועבר מפה לאוזן על ידי הלקוחות המרוצים. נכון להיום, ישנם עורכי דין רבים אשר מפרסמים את עצמם באינטרנט ובאמצעים נוספים. כאן, חשוב מאוד לברר אודות עורך הדין, לברר מהו הוותק שלו, מי הם הממליצים עליו, באיזה משרד הוא עובד, האם הוא החליף הרבה מקומות עבודה, מה שנות הוותק שלו, מה הניסיון שלו ומה כמות ההצלחות שלו בתיקים שונים בבית המשפט ובהתאם להחליט האם הפרסומים מוצדקים ואתם אכן מעוניינים בשירותיו.

ניסיון בתחום חובה

חשוב לקחת בחשבון כי ישנם תחומים בהם ניתן להיעזר בעורכי דין כלליים או עורכי דין אשר זה עתה השתחררו, אך ישנם תחומים בהם חשוב מאוד לבחור בעורך דין עם ניסיון בתחום הספציפי, כמו למשל רשלנות רפואית. עורך דין טוב הוא עורך דין שטיפל במאות ואף אלפי תיקים באותו תחום הנדרש לכם ויכול למנות בפניכם הצלחות רבות.

**

שמירה על מסמכים חשובים

מהלך חיינו אנו אוספים מסמכים רבים מאוד, מחשבונות חשמל ועד פרסומות שאנו רוצים לשמור או מתכונים מעיתון מקומי. בכל המסמכים הביתיים האלו לפעמים הולכים לאיבוד המסמכים שאנחנו ממש צרכים לשמור כמו תלושי משכורות או מסמכים משפטיים. בכל שבוע אנו אוספים אלינו מסמכים חדשים שקשורים לעבודה, לילדים לחשובנות , חלק מסוגי החשבונות הלוואה בריבית וכו. מאוד קל לאבד בכל הבלגן את מה שחשוב.

כאשר מתחילים את תהליך התביעה המשפטי יש לרוב מסמכים רבים שצריך למלא וחשוב מאוד לשמור העתק שלהם. ככול שהמשפט מתמשך ומגיעים לתביעה כך כמות המסמכים החשובה שלכם תגדל בבית. אחרי זמן מה עם הצטברות הניירת בבית אתם עלולים לגלות שמסמך משפטי חשוב מאוד נעלם ברגע הלא נכון. במהלך משפט תגלו שאתם נדרשים למצוא מסמך אשר פעם אחרונה שראיתם אותו היה לפני כמה שנים. מסמכים נהרסים בקלות רבה, מספיק כוס קפה אחת לא במקום, נזילה או לחות, ילדים קטנים שמחפשים דפי ציור וכו על מנת להרוס לכם מסמך חשוב כמו יפוי כח נוטריוני.

חשוב לדאוג לאחסון סגור ושמור למסמכים החשובים בניילון מתאים, ובתיקייה מסודרת. גם אם אין לכם סוקר בבית, כדי לעשות סריקת מסמכים בעבודה או בחנות צילום כך שיהיה לכם עותק נוסף. בעידן הדיגיטלי כדי לשמור כמה עותקים של המסמך על מחשבים שונים כך שהוא לא ימחק.

דאגו מראש לעותק נוסף נאמן למקור של מסמכים חשובים ודאגו לקבל עלים חותמת של נוטריון תל אביב או נוטריון בעיר הקרובה אליכם כך שגם הם יהיו ברי כוח משפטית.

מהם הפיצויים המגיעים לעובד אשר נפל באתר בנייה?

מחקרים שנערכו בנושא של תאונות עבודה ונתונים שנאספו על-ידי ביטוח לאומי חושפים, כי יותר מחמישים אחוז מתאונות העבודה בישראל הן כאלה המתרחשות כתוצאה מנפילה מגובה רב. בין אם אתה איש תחזוקה במלון, עובד באתר בנייה או צבע- אם עבודתך נעשית על פיגומים ומגובה רב, רצוי שתדע אלו פיצויים מגיעים לך במקרה וחלילה תהיה מעורב בתאונת עבודה.

תאונת עבודה על רקע נפילה מגובה רב- מהן הזכויות שלי?

במידה ונפגעת וגופך ניזוק במסגרת תאונת עבודה על רקע נפילה מגובה רב, רצוי שתכיר את הזכויות בנושא תאונות עבודה ותדע שמגיע לך פיצוי הולם. ראשית, במידה ותהיה מוכר על-ידי ביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה, תהליך שמחייב הגשת תביעה לביטוח לאומי באמצעות מילוי טפסים וצירוף מסמכים רלוונטיים (רפואיים ואחרים), תהיה רשאי לקבל קודם כל "דמי פגיעה". דמי הפגיעה נועדו לפצות אותך מהיום שבו נפגעת ובמהלך 90 יום, זאת בעבור אובדן ההכנסה שלך על רקע אי כשירותך לעבוד. גובה דמי הפגיעה שתקבל מידי יום יעמוד על 75% משכרך החודשי, לחלק ל-90 ימים. במידה ובתום 90 הימים הללו לא תוכל לחזור לעבודה ויתברר כי הינך סובל מנזק קבוע שאינו מאפשר לך להשתכר, תהיה זכאי לקבל קצבת נכות, זאת במידה וועדה רפואית מיוחדת של המוסד לביטוח לאומי תכיר בנכות שנגרמה לך. קצבת הנכות שתקבל תיקבע בהתאם לאחוזי הנכות שלך, נתון עליו תחליט אותה וועדה רפואית. שנית, לצד תביעת ביטוח לאומי בבקשה להיות מוכר כתאונת עבודה, עומדת לרשותך האפשרות לתבוע גם כן את המעסיק שלך, היה ונפילתך נבעה מרשלנות של המעסיק שלא הקפיד על יישום תקנות הבטיחות לעבודה בגובה רב שמתעדכנות כל הזמן על-ידי משרד התמ"ת.

מה עליי להעשות כדי לקבל את הפיצוי שמגיע לי?

על אף שקבלת פיצוי על רקע תאונת עבודה היא זכותו של העובד שעומדת לו על-פי חוק, תהליך הגשת התביעה לביטוח לאומי אינו פשוט ולעיתים אף יש בו כדי "להוציא את המיץ" ולהתיש. תביעת המעסיק, שהיא הליך משפטי לכל דבר היא כמובן מסובכת ואזרח פשוט שלא מכיר את החוק היטב ושאין לו השכלה משפטית לא יוכל לייצג את עצמו. לאור זאת, לא משנה באיזה נתיב תבחר (תביעת ביטוח לאומי, תביעת המעסיק או שניהם), רצוי שתתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום של תאונות עבודה, כדי שייתן לך הכוונה באשר לדרכי הפעולה היעילות ביותר ועל מנת שילווה אותך לאורך כל התהליך ועד להשגת התוצאות הרצויות.

מה העונש הצפוי מנסיעה במהירות מופרזת?

נהיגה במהירות מופרזת היא לא רק אחד הביטויים השליליים ביותר של תרבות הנהיגה הישראלית, אלא היא גם מסתבר, אחד מהגורמים המרכזיים להתרחשותן של תאונות דרכים. לאור זאת, הרי שמושקעים מאמצים רבים מצד משטרת ישראל באכיפת החקיקה בתחום זה. איזה עונש צפוי לכם אם תיתפסו נוהגים במהירות מופרזת? על כך במאמר שלפניכם.

נסיעה במהירות מופרזת- מה זה אומר ומהו העונש הצפוי לי?

את הדיון בעונש הצפוי לנוסעים במהירות מופרזת, יש לפתוח בשאלה מהי נהיגה במהירות מופרזת.
נהג יבצע עבירת תעבורה של נהיגה במהירות מופרזת כאשר הוא ייסע מעל המהירות המותרת על-פי חוק והעונש שיינתן לו במידה וייתפס בביצוע העבירה תלוי במידת החריגה שלו מהמהירות המותרת לאופי הדרך שבה נתפס. מהירות הנסיעה המותרת נקבעת בפקודת התעבורה בהתבסס על סוג הרכב הנוסע ואופי הדרך שבה הוא נוסע. כך לדוגמא, בעוד רכב פרטי מורשה לנסוע בדרך עירונית במהירות של 50 קמ"ש, רכב איטי (כמו טרקטור) יכול לנסוע באותה דרך במהירות של 40 קמ"ש בלבד ואילו בדרך מהירה טרקטור אינו מורשה לנהוג בעוד רכב פרטי רשאי להגיע למהירות של עד 110 קמ"ש בדרך זו.
פקודת התעבורה קובעת באופן ברור וחד משמעי את מהירות הנסיעה המותרת לכל סוג של רכב בכל סוג של דרך, ורצוי שכל נהג יכיר את טבלת המהירויות כפי שהיא מופיעה בפקודת התעבורה על מנת שלא יחרוג מהמהירות החוקית. כאמור, ככל שסטייתו של הנהג מהמהירות המותרת תהיה רבה יותר, כך הוא צפוי לעונש כבד יותר, כאשר העונשים יכולים לנוע מקנס כספי, דרך זימון לבית משפט ושלילת רישיון ועד מאסר בפועל, במידה שהנהיגה במהירות מופרזת גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע או נהרג אדם.
יש לזכור, כי משטרת ישראל והמערכת המשפטית מתייחסות בחומרה לביצוע עבירת תעבורה של נהיגה במהירות מופרזת ומשקיעות משאבים רבים בתפיסת העבריינים ובהענשתם בהתאם. הפיקוח הרב הקיים על מהירות הנסיעה של נהגים הוא סיבה טובה לנסוע במהירות המותרת על-פי חוק, אם כי לא הסיבה המרכזית.

נסיעה במהירות המותרת כלקיחת אחריות אישית של הנהג

נסיעה במהירות המותרת היא חשובה לא רק כדי שהנהג יוכל להימנע מלהיתפס, אלא יותר מכך ובעיקר, כדי שייקח אחריות וישמור על עצמו ועל יתר הנהגים בכביש. נסיעה במהירות החורגת מהמהירות המותרת מקצרת את זמן התגובה, מאריכה את מרחק העצירה ובמידה ומתרחשת תאונה, היא תגדיל את עוצמת הפגיעה. לפיכך, יש לשמור על נהיגה בטוחה וזהירה ולנסוע במהירות המותרת על-פי חוק.

אך לעיתים לא שמים לב ועוברים את המהירות המותרת או שנעשה מעצר לשווא ואז יש צורך לפנות אל עורך דין תעבורה על מנת להימנע מעונשים חמורים.

לקריאה נוספת בנושא  תרבות נהיגה